ההתמודדות הרגשית של ילדים הסובלים מאלרגיה ומצליאק

בצד ההיבטים הרפואיים למצבם, ילדים אלרגיים חווים קושי תפקודי ורגשי באופן יומיומי. התערבות מוקדמת והתמודדות יעילה עם המצב עשויה למתן את התופעה באופן משמעותי.

ילד אלרגי מבין שיש משהו בעולם שמסוכן לו ולא לרבים אחרים. הבנה זו מעוררת חרדה ותחושה של שונות, חוסר ביטחון וסכנה ממשית. רמות ההבנה משתנות בהתאם לגיל הילד, אולם במידה והבנה זו אינה מתווכת באופן המתאים לצרכיו ולרמתו של הילד, ולא נעשות התערבויות יעילות לסייע לו בתחומים שיפורטו לעיל,  עשויות להיווצר בעיות רבות בתחומי ההתפתחות הרגשית.

תחושות חרדה, אשמה ומנגנון הגנה של הימנעות - הקשר בין מערכת החיסון לבין בריאות וחוסן נפשיים הוא נושא נחקר מאוד, ונמצא כי קיימים ביניהם קשרי גומלין. מחקרים שבדקו השלכות נפשיות אצל ילדי בית הספר היסודי שאובחנו בילדות המוקדמת כסובלים מאלרגיה, מצאו כי קיים קשר בין תסמיני אלרגיה לבין מצבים נפשיים. במחקר אורך שנעשה, נמצא כי ילדים שבקטנותם סבלו מאלרגיה הפכו בסבירות גבוהה יותר לילדים בעלי נטייה למופנמות, קשיים רגשיים, ואפילו דיכאון. למחקרים אלה השלכות חשובות להעלאת המודעות ולקידום תהליכי מניעה של מצבים אלו. למשל, על גורמים רפואיים לקחת בחשבון לא רק את חשיבות הטיפול בסימפטומים של אלרגיה בגיל צעיר. כמו כן, מסקנות אלה מסייעות להאיר את עיני ההורים והצוותים החינוכיים לגבי הסיכוי לקשיים רגשיים ומופנמות, על מנת שיוכלו להעניק לילדים את התמיכה הראויה ואת האבחון המקדים בשלב מוקדם ככל האפשר.

כך למשל, ילד אלרגי עלול לחוש חרדה רבה להתנסות בדברים, עלול לחוש אשמה שעקב מצבו הבריאותי ניתנות מגבלות על חבריו, או הוא עלול להרגיש חריג בחברה, מה שיכול להשפיע על דימויו העצמי, על התנהגותו ביומיום ועל השתלבותו החברתית. לשם שמירה על חייו, על הילד להימנע מאלרגנים מסוימים, אולם עלינו לסייע לו כמיטב יכולתנו לא לפתח הימנעויות והגבלות נוספות בתחומי החיים השונים, כגון הימנעות מהתנסויות חדשות או מאירועים חברתיים, שיגבילו את התפתחותו.

זהות עצמית, חוסן נפשי ותחושת מסוגלות - סביבה הממקדת את זהותו של הילד במצבו הבריאותי תפגע באופן משמעותי בציר ההתפתחות הרגשית שלו, בכך שתגביל גיבוש של זהות רחבה, ביסוס דימוי עצמי תקין, פיתוח תחושת ביטחון בעולם ובעצמו ופיתוח תחושה של מסוגלות ויכולת לסינגור עצמי. לפיכך, על סביבתו של הילד מוטל לקבל הדרכה ולהקנות את התנאים שיאפשרו התפתחות נפשית תקינה וגיבוש זהות שאינה מצומצמת למצבו הבריאותי של הילד.

מערכות יחסים - חברה סיפרה לי משפט מכונן שאמר לה הרופא לאחר שנתן את האבחנה של אלרגיה לביתה: "לפני שאת יוצאת מהדלת, תחליטי עכשיו אם את 'הורגת אותה ואת עצמך' בדרך להגן עליה, או שאת נותנת לה לחיות כמו שצריך". חשוב להבין את רמת המתח הגבוהה של ההורים השולחים ילד הסובל מאלרגיה למזון לגן או לבית הספר, מבלי לדעת אם המסגרת תספק לו סביבה בטוחה. חרדה הורית זו עשויה להביא למגוננות יתר ולפיתוח תלות אשר יפגעו בהתפתחותו התקינה של הילד. על ההורים לכונן מערכות יחסים משפחתיות תקינות ככל האפשר ולחשוב על אמצעים לגשר בין המציאות הנורמטיבית בה חי ילדיהם לבין צרכיו המיוחדים. בנוסף, יש להקפיד על יצירת מערכת יחסים מובנית ותקשורת פתוחה עם המסגרת החינוכית ולסייע לילדם ליצור קשרים חברתיים תקינים עם בני השווים.

במידה והנכם נתקלים בקושי, אנא פנו לסיוע וקבלת הדרכה על ידי גורם פסיכולוגי מוסמך מטעם המסגרת החינוכית או הקהילה.

לוי ליאת, פסיכולוגית שיקומית מומחית
מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית