מבוא:

במעבר מגן לבי"ס מסיימים הילדים מעגל התפתחותי  משמעותי ביותר בחייהם, שהתחיל מלידתם ונמשך מספר שנים. תקופה שנקראת- הגיל הרך.

תקופת בית הספר היסודי מאופיינת בתהליך התגבשות ה "אני" תוך אגירת כוחות נפשיים וגופניים לקראת התמודדות עם גיל  ההתבגרות. הילדים מתפנים מעיסוק בעולמם הפנימי לטובת השקעה באינטראקציה שלהם עם העולם החיצוני. שנות ביה"ס היסודי משמשות יסוד לעיצוב והעמקה בתחום השכלי, הרגשי והערכי. בגיל זה קיימים שני צירי התפתחות מרכזיים- האחד , כניסה לתפקיד של לומד והשני, מציאת עצמו משתייך לקבוצת בני הגיל שלו- תהליך של חיברות.

תחושת הערך העצמי מתרחבת כתוצאה מהשליטה והתנסות בשני צירי ההתפתחות, ובאה לידי ביטוי ביצרנות, סקרנות ללמוד ולשתף פעולה עם האחרים. יש צורך בחוויות הצלחה, כדי שיהיה לילדים את הכוח להתמודד עם דרישות הסביבה. אם הילדים אינם זוכים לחיזוק על המאמצים שלהם, העולם הופך מגורם בעל פוטנציאל מאתגר, המזמן אפשרויות של צמיחה וגדילה לגורם מאיים ומלחיץ.

כדי שילדים יתקדמו ויתפתחו, הם צריכים לחוש את גבולות המציאות. נפתחים להם אופקים חדשים, שגם להם יש גבולות ומגבלות. ההכרה בגבולות והפנמת המגבלות מאפשרת לתפקד במסגרת מצד אחד ולפרוץ וליצור במרחבים חדשים.

יכולת ילדים לקבל את גבולות המציאות ולתפקד בתוכם עולה במקביל לתחושת ההזדהות שלהם עם בני גילם. הקשר החברתי נותן כוח נפשי להתמודד עם אתגרים חדשים. עם זאת, תחושת ההשתייכות החברתית ככל שהיא עוזרת, היא מציבה אתגרים חדשים כמו הצורך להתמודד עם תחרות, השוואתיות והצורך להכיל את החרדות והקשיים הנובעים מכך ולשלוט ברגשות המלווים אותם.

תקופה זו מכינה להתמודדות עם רגשות וחשיבה. הפרט מונע על ידי צורך פנימי התפתחותי לראות את העולם משתקף בו, ואת עצמו משמעותי לעולם שבו הוא חי. בתקופה זו מתפתחת המערכת הערכית של שיפוט מוסרי. התיווך החינוכי של הורים ומורים בשלב זה הוא קריטי.

כמו בגיל הצעיר יותר, חשופים הילדים למסרים, הוראות של "אסור" ו "מותר", רואים מודלים שונים שניתן לחקות והם

חווים תחושות של הזדהות פנימית עם דמויות רלוונטיות (מבוגרים או בני הגיל) ועם תכנים רלוונטיים מעולם הלמידה (ספרות, תנ"ך, חשבון ומדעי הסביבה) הבונים את עולמם.

המודעות לנושא המוכנות לכיתה א' גבוהה וניתנת תשומת לב רבה לתלמידים לקראת כניסתם  לכיתה א' והרבה פעמים להורים ניתן מידע בנושא, והילדים מתנסים בתכנית מעברים. אולם גם תלמידים, שסיימו את הכיתה הראשונה ועולים לכיתה ב', הם עדיין ילדים צעירים הזקוקים לסיוע וליווי ההורים. והדרכה בנושא זה להורים על פי רוב לא קיימת.

השאלה איך ניתן ורצוי לעזור לילד בלי לשתק את העצמאות שלו? איך לחזק את הביטחון העצמי של הילד כדי שיהיה תלמיד מצליח, ממושמע ומשתלב היטב בחברת הילדים?

שאלות אלה היו המניע לתכנון המפגשים עם הורי כיתה ב'.

מטרות המפגשים (סדנא):

תכנית זו נבנתה במטרה לתת מענה להורים בכיתה ב' בבי"ס נטעים בשני מימדים:

א. מתן ידע להורים בתחום ההתפתחותי ומתן כלים להתמודדות עם בעיות שונות האופייניות לגיל.

ב. גיבוש ההורים - פתיחה של ערוצי תקשורת בין ההורים לבין עצמם וביניהם לביה"ס.

מהלך:

תכנית זו נבנתה ע"י הפסיכולוגית והמחנכת באופן משותף והיועצת לקחה חלק במפגשים. התקיימו 5 מפגשים אחת לשבועיים בשליש הראשון של שנת הלימודים (מאוקטובר עד דצמבר). 

• נושא המפגש הראשון :  המיקוד בילד – תכונותיו והצורך בחיזוק בטחונו  העצמי.
  כל הורה מוזמן לתאר תכונה טובה של ילדו ואיך תכונה זו יכולה לעזור לילד בביה"ס.
  ההורים קישטו עבור כל ילד את תכונתו, העבודות הוצבו על קיר בכיתה וליוו את הפעילות הכיתתית בהמשך.   

• נושא המפגש השני:  המיקוד בילד ובני גילו- חברות בין ילדים והצורך בתיווך המבוגר.
  הוצגו תיאוריי מקרה מחיי יומיום לדיון ההורים. מגיעים למסקנות וכללי התנהגות מומלצים. 

• נושא המפגש השלישי: המיקוד בילד והוריו- יחסים בין הורים לילדים, הצורך בהכלה וגבולות .
  ההורים דנים בתיאוריי מקרים. מגיעים למסקנות כמו- חשיבותם של חיזוקים על פני עונשים, יכולת לקיים תקשורת טובה בין הורה לילד, חשיבות בתאום בין ההורים ומתן גיבוי להורה השני. הצורך להציב כללי התנהגות ברורים .

• נושא המפגש הרביעי: מיקוד בילד, הוריו וביה"ס- המורכבות בקשר בין הורים ובי"ס בהקשר של הילד, וכיצד היא משפיעה עליו. ניהלנו שיחה בנושא תלות ועצמאות אצל ילדים בגיל המדובר ותפקיד ההורים בנידון. 

• נושא המפגש החמישי: סיכום.
  כל הורה בחר פתגם שמתאים לילדו או לתפיסת עולמו של ההורה או משקף מה שההורה למד במפגשים. דיברנו על חשיבות המסרים של הפתגמים. חלקם היו מהתורה וחלקם ממאמרי חז"ל.
  ההורים קישטו את הפתגמים והם הוצבו על עץ מעוצב שניצב בכיתה. מפגש הסיום התקיים בסמוך לט"ו בשבט והאווירה בכיתה הייתה חגיגית.  גם הורים שלא השתתפו במפגשים התבקשו ע"י המחנכת להוסיף את פתגמיהם. 

מסקנות:

בבואנו לבדוק מה הייתה החשיבות של המפגשים ניתן להשתמש בפרמטרים שונים. אם בודקים על פי מספר ההורים הנוכחים בכל מפגש, הרי שיכול לעלות חשש שמא המפגשים לא היו משמעותיים- לכול היותר הגיעו למפגשים מחצית ההורים ובמפגש מסוים הגיעו שתי אמהות בלבד.

אך אם בודקים את האפקטיביות של המפגשים בדרכים נוספות הרי שהיא הייתה גבוהה ביותר;

בכל מפגש ניכרה שביעות רצון גבוהה בקרב המשתתפים ורמת ההשתתפות שלהם הייתה גבוהה. גם הורים שלא הגיעו התעניינו ושמעו על המפגשים. כל ההורים בכיתה לקחו חלק בקישוט השלטים הצבעוניים עבור הילדים הן במפגש הראשון והן במפגש האחרון.

למחנכת תרמו המפגשים מאוד. בכל מפגש עם ההורים היא תארה דוגמאות מחיי הילדים בכיתה ובביה"ס (דבר שגרם הרבה סיפוק להורים). ומעבר לכך, המחנכת פיתחה רעיונות יצירתיים שונים עם הילדים בכיתה בהקשר לנושאים המדוברים במפגשים.

אירועים כיתתיים (כמו יום המשפחה ומסיבת הסיום של הכיתה) בהם נכחו הורים ותלמידים, התנהלו בצורה מוצלחת ומרגשת וניכר כי האווירה בקרב ההורים והתלמידים חמה ומלוכדת.

בעקבות הסדנא התחזק החיבור בין ההורים לילדיהם ובנוסף נוצר חיבור משמעותי בין ההורים לביה"ס.

ולסיום, עבורי היוו המפגשים כניסה נעימה במיוחד כפסיכולוגית חדשה בביה"ס. ואפשרו לי הכרות ישירה עם הורים מקסימים שאוהבים את ילדיהם ורוצים להעניק להם מכול הלב.

תודה למנהלת בי"ס נטעים הגב' מירב שרייבר שיזמה והובילה למפגשים פוריים אלה.