פורטל החינוך עיריית רמת גן
בר עליון
דלג על בר עליון
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

האם אני באמת מקשיב לילד שלי?

האזנה פעילה - מאיה תדיר – פסיכולוגית מתמחה שפ"ח ר"ג 

אנו רוצים לתת לילדנו את התחושה שאנו איתו/ה, מבינים את חוויתו/ה הרגשית ומקבלים אותו/ה ללא שיפוט (הפוגע בדימוי העצמי ומקטין את האמונה במסוגלותי לפתור את הבעיה) וללא הזדהות (שאינה מאפשרת ראית זוויות הסתכלות חדשות ולכן מצמצמות את טווח הפתרונות).

על מנת לעשות כן, שווה לבדוק את מיומנות ההקשבה שלנו:

1.         האם אנו מוודאים שהבנו את הדברים שנאמרו?

2.         האם אנו מאפשרים לדובר לחוש שהקשבנו והבנו אותו?

כדאי לחזור על הדברים - לעיתים כשהדובר שומע את דבריו מצד שני - נטרלי הדברים נשמעים אחרת.

לאחר שהקשבנו באמת למסר של הדובר, אנו יכולים להגיב בצורה אמפתית: 

תגובה אמפתית מורכבת משני שלבים: א. שיקוף החוויה של הדובר כפי שאני מבין אותה ומתן לגיטמציה. ב. מתן זווית ראיה חדשה או פתרון אפשרי. לדוגמא: ילד נופל, מקבל מכה ומתחיל לבכות. תשובה בלתי אמפתית עשויה להישמע כך: "אתה כבר ילד גדול, ילדים גדולים לא בוכים", "לא נורא, לא קרה כלום, מה אתה עושה סיפור, רק שפשוף בברך" וכו'. תשובה אמפתית מורכבת מא': זה יכול להיות מאוד לא נעים ליפול/ זה נראה כואב/ זה באמת יכול להיות מביך ליפול/ אני מבינה ש...כואב לך/ זה לא נעים וכו' ואז ב: עם זאת אני מאמינה שאתה יכול להתגבר/ אתה כבר גדול ונראה לי שאתה מסוגל להתמודד וכו'.

בהאזנה פעילה אנו מעודדים את הדובר לשתף ולהתחלק בבעיותיו. אנו מקבלים את רגשות הילד כמות שהוא מבלי לנסות לשנותם ומעבירים את המסר שהוא מובן.

התהליך כולל שלושה שלבים: 

  1. הילד שולח מסר מוצפן: "את מקשיבה רק ליוסי".                   
  2. ההורה מפענח את המסר על ידי היזון חוזר של רגשות/מחשבות (מרגיש לא קשוב, מקופח, מתוסכל) ונותן משוב: "היית רוצה שאני אקשיב לך יותר".   
  3. הילד מאשר או מכחיש.

הילד/ה אומר/ת להורה: 

מה הרגש שמאחורי המילים? 

תגובה 

"אני שונאת מתמטיקה, אני לא מצליחה לפתור את התרגילים האלו, אני חתיכת מטומטמת"

תסכול, חוסר אונים, מובסות, נואש

"זה באמת מאוד מתסכל להתאמץ ולא להצליח", "זה יכול להיות מאוד מייאש לנסות שוב ושוב אותו דבר", "כשמשהו לא מצליח בפעמים הראשונות או שהוא מאוד קשה לנו זה יכול לתת תחושה של תבוסה/כישלון ולעשות חשק להרים ידיים"

"כל הדברים הללו שאמרתי יכולים לגרום להרגשה שאני לא מוצלח או שמשהו לא בסדר איתי, אבל..."

"אני לא סובל את המורה הזאת, תמיד היא נטפלת אלי, רק אלי מכל הילדים"

כעס, זעם, עצבים, נסערות, מתוסכל, מאוכזב

"זה יכול להיות מאוד מתסכל להרגיש שמחפשים אותך", "זה קשה/מעצבן מאוד להימצא בקשר יומיומי עם מישהו שאתה לא מחבב/מכבד או שאתה חש שאינו מחבב/מכבד אותך", "זה מאוד מאכזב לחשוב שאדם מבוגר וחשוב לך אינו מעריך אותך כראוי"

"המורה להיסטוריה צחקה עליי מול כולם וכל הכיתה צחקה"

מביך, פגוע

"זה באמת מאוד לא נעים/פוגע/מביך כשצוחקים עלייך"

 

חשוב לדעת שלא תמיד האזנה פעילה מתאימה:

  1. אין לה מקום עבור התנהגויות שהינן בלתי הולמות ומצריכות העמדת גבולות. האזנה פעילה אינה משתלבת עם מסרים של אזהרה, הטפה, יעוץ וחקירה ואינה מתאימה במקרים בהם יש צורך באחד מאלו. כשהילד זקוק למידע ספקו לו אותו, אך זכרו לוודא קודם מה היא הבעיה האמיתית והיו מוכנים להקשיב גם להתנגדויות לרעיונותיכם.
  2. כאשר אינכם מסוגלים לקבל את הילד או כאשר הבעיה היא שלכם או כאשר אין לכם זמן או מצב רוח מתאים.
  3. אל תכפו - הקשיבו לרמזים של ילדכן האומרים שאינם רוצים לדבר או שנמאס להן.
  4. אל תצפו שילדיכם יגיעו אל הפתרון הרצוי לכם- זכרו שהאזנה פעילה נועדה לעזור לילדכם בפתרון בעיותיהם בעצמם. היו מוכנים לכך ששום פתרון לא יצוץ באותו הרגע, יתכן שאפילו לא יספרו לכם איך פתרו את הבעיה.
  5. ספקו לילדכם תמיכה נוספת- תמיד אפשר לשאול "איך אני יכול לתמוך בך?", "האם היית רוצה שנחשוב יחד על פתרון לבעיה?", "היית רוצה שאסייע לך במימוש הפתרון שהצעת? איך אוכל לעשות זאת?"
nagish
עבור לתוכן העמוד