פורטל החינוך עיריית רמת גן
בר עליון
דלג על בר עליון
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

הילד שלי מפונק - זו בעיה?

הילד המפונק - השפעת פינוק יתר של הורים על ההתפתחות הבריאה של ילדיהם 

שלי ורדי – פסיכולוגית שפ"ח ר"ג 

כל הורה רוצה ילד מאושר. יחס מפנק מבטא את רצונו של ההורים בטובת ילדו. 

פינוק הינו דרך חינוך מצד הורים השואף להעניק חום, אהבה, תשומת לב, גיבוי והגנה על מנת להקל את דרכו של הילד בחיים ולהבטיח את אושרו ושביעות רצונו. 

האומנם הפינוק גורם לילד להיות מאושר? 

לפינוק ילדים יש היבטים שונים: הוא  נחלק לפינוק חיובי ולפינוק שלילי. 

פינוק חיובי מתבטא בכמויות גבוהות של אהבה ותמיכה בילד בעיתות חולשה. הוא מכוון לצרכים האמיתיים של הילד ולא לצרכים של ההורים. מטרתו לחזק את הילד ולאפשר לו התמודדות רגשית ומציאותית עם בעיות בחייו סביב הישגים, כישלונות ומערכות יחסים.   

פינוק שלילי שואף להגנת יתר ומעמיד את הילד במרכז החיים, כאילו הוא החשוב מכולם. 

הפינוק השלילי נענה לצרכים מיותרים ולא נכונים, לרוב צרכי ההורים. 

ההורים מרגישים לנכון לספק תמיד לילד את רצונותיו, לעשות עבורו דברים שאמור לעשות לבד. 

הם מונעים ממנו התמודדות והתנסות בקושי, מצוקה, פחד וכאב וכל אמת לא נוחה אחרת.  

השלכות הפינוק השלילי על התפתחות האישיות של הילד: 

פינוק זה פוגע בהתפתחות הבריאה של ילד. 

  1. כשפותרים לו את הבעיות, לא מאפשרים לו התנסות עם דברים שמסוגל היה למלא בכוחות עצמו ומונעים ממנו תחושת בטחון שאכן מסוגל. אין לו הזדמנות לחוות קושי ולהתגבר עליו. הילד יכול להרגיש מיוחד ומועדף אך גם חסר אונים ומיואש. הנזק לא קורה כשמדובר במקרים חד פעמיים אלא כשמדובר בערכי משפחה ובאווירה כללית.
  2. ילד שרגיל להיות במרכז חש מצוקה בכל פעם שאינו במרכז ואינם מתייחסים אליו. הוא קיבל את המסר שבני אדם סביבו אמורים להתייחס תמיד אליו, לסלק כל מצוקה וכישלון מדרכו.
    "אני נולדתי כדי לקבל וליהנות, להיות מרכזי ומיוחד". הוא חש נעלב ומקופח כשמציאות זו לא מתרחשת.
  3. ילד מפונק יהיה תלותי ופחות עצמאי. הגנת יתר פועלת פעולה הפוכה וחושפת ילדים ליותר סכנות כי אין להם מושג איך שומרים על עצמם. זאת, כי פיתחו תלות בהורה כשומר וכי ההורה מקבל עליו אחריות גם בגיל שהילד היה צריך להיות אחראי.
  4. לילד המפונק המקבל הגנה וחסות יתר נשלל הזכות לחוש רגשות מצערים כמו כאב, תסכול ופחד. בדרך זו ההורים מונעים מהילד, בתום לב ובלא יודעין, להתכונן לקראת סכנות. הילד לא לומד לפתח פחד תקדימי ולתכנן אפשרויות פעולה, כמנגנון הגנה חשוב להתמודדות נפשית.
  5. לילד המפונק תפיסת מציאות מוטעית על העולם ועל כוח השפעתו בעולם. הוא רואה את המציאות ככזו שניתן לנווט אותה על פי דרכו ורצונו. זאת, כי הוא מכניע ומנווט את הוריו כאשר בוכה, מאיים, מתעקש ומעייף אותם. לילד כזה המאבקים יהיו נחלת יחסיו העתידיים. הוא יהיה בעל סיכון שיאמץ אופי אגוצנטרי, ללא אמפתיה באחר ונתינה הדדית. תחושת הכוח של ילד מפונק לנהל את הסביבה אינה תואמת את המציאויות השונות בחיים, אלא רק את מציאות היחסים בינו לבין הוריו.

על פי הפסיכולוג אלפרד אדלר, ילד מפונק לא יסתגל היטב לחיי קהילה, יתפתח להיות עצל ואנוכי, יתקשה להתאפק ולרכוש שליטה עצמית. 

מחקרים פסיכולוגים:  

מחקר ארוך טווח עקב אחרי יחסי אמהות-בנות וגילה כי טיפול מסור ורגיש מדי מצד האמהות גרם לחסך רציני בהתפתחות תחושת העצמיות והאוטונומיה של הבנות כי אינו אפשר להן לפתח תכונות כגון דאגה לאחר, ניהול משא ומתן עם אנשים ואפשרות לתיקון מצבים. 

מחקר ארוך טווח נוסף עקב אחרי ילדים צעירם מהיותם בני 4 ועד לסיום של בית הספר התיכון. המחקר קבע כי היכולת לריסון עצמי והשהיית רגשות ודחפים הינה יסודית וקובעת את איכות חיים בעתיד. ילדים בני 4 אשר עמדו על הפיתוי לא לחטוף ממתק אלא לחכות לבוחן ולזכות אחרי כן בפרס כפול, היו בגיל 18 אנשים מקובלים יותר חברתיים, ידעו לפתור בעיות והיו להם הישגים לימודיים גבוהים יותר.  

הבחירה של הילד הצעיר לשלוט בדחף, או להגיב באימפולסיביות, יש בה כדי ללמד על אופיו ועל הנתיב שיאמץ במרוצת חיו.  

טעויות נפוצות של הורים: 

הורה מאמין שעם הזמן הילד יעריך את הנתינה והמסירות שלו, אלא בפועל קורה ההיפך. ככל שנותן יותר הילד המפונק מעריך פחות כי לא לומד להיות בתפקיד של נתינה, אלא לקבל בלבד. כך ההורה מונע מהילד את הסיפוק והיכולת שבנתינה לזולת. 

ההורה מאמין שהגנת יתר בילד מחזקת אותו ונותנת לו בטחון  אך בפועל ילד מפונק שמלאו לו באופן מיידי את הצרכים ולא  חווה תסכול רב, יהיה תלותי וחסר בטחון. לא יהיה ביכולתו להציב מטרות, לתכנן דרכי פעולה ולממש מטרות בכוחות עצמו. 

הורה מפנק מאמין כי עליו לייפות את המציאות החיצונית ולא לבטא כאב בפני הילד כדי לא לצערו. אך בדרך זו הוא שולל מהילד את רגשותיו. הרגשות האמיתיים והמצערים האלה (במידה ובעוצמה מותאמת לגיל ולבשלות של הילד) מהווים את האמצעים המעולים ביותר כדי להתגבר על חוויות מכאיבות. 

המניעים מצד ההורים לפינוק שלילי: 

החברה מעמידה את ההורים במבחנים קפדניים של הורות טובה. הצבת הילד במרכז המאפיינת את התקופה התומכת בעיקרון הגנת יתר.  

הורים נוטים להלביש את הצרכים האישיים שלהם על דרכי החינוך שלהם 

  • צורך להיות הורה מושלם.
  • צורך מצד ההורה בקשר תלותי וקושי לקבוע גבוליות בין הורה-ילד מחשש להפרדה.
  • צורך להיות הורה נאהב ומוערך.
  • צורך ההורה בשליטה.
  • ייסורי מצפון ופיצוי על היעדרות מרובה של ההורה.
  • צורך ההורה לספק לילד מה שלא הצליח לבל בילדותו.
  • חוסר בטחון ובלבול בקשר לערכים שההורה רוצה להעביר.

כיווני שינוי: 

ילד מאושר הינו ילד אחראי ועצמאי המסוגל להתמודד בהתאם לגילו בכוחות עצמו עם החיים. 

אם אמירה זו הינה מטרת חינוך חיונית, אז ניתן לבחון כל דרך חינוך לפי הקריטריון - האם היא מובילה למטרה זו. 

איך ההורה יכול להימנע מהגנת יתר ובכל זאת לשמור על שלום ילדו? 

  • השלב הראשון בשינוי הוא עבודה עצמית מצד ההורה.  
  • ההורה המפנק במקרים רבים זקוק לתהליך עמוק של שינוי אישי. 
  • דרוש חשבון נפש, לא להתנהל על "טייס אוטומטי", לדבר על החינוך עם חברים ובני הזוג.  
  • צורך בזיהוי הצרכים השונים של כל אחד, הפרדה בין הצרכים של ההורה לצרכים של הילד. 
  • צורך להבין מתי ההורה פועל מתוך חרדה ומתי מתוך שיקולים ענייניים. 
  • האם ההתנהגות של ההורה נובעת משליטה או מחרדה שלו, כמסר שהועבר אליו ממשפחת המוצא? 
  • ככל שהילדים גדלים, צריך לעדכן ולחשוב מחדש על הכללים והאיסורים השונים. 
  • חשוב לפעול בהדרגה ובעקביות כדי לשחרר את הילד ולשנות דרכי חינוך.  
nagish
עבור לתוכן העמוד