פורטל החינוך עיריית רמת גן
בר עליון
דלג על בר עליון
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

מפגש שלישי

נושא המפגש: מזון בריא ללא אשפה

מקום המפגש:  חווה חקלאית "תלמי אברהם", רמת-גן

תאריך המפגש: 26.3.2014

מטרות המפגש:

  • העלאת המודעות להשפעת המזון שאנו אוכלים על בריאותנו ובריאות סביבתנו. בעיקר מההיבט של הפסולת (אופן הגידול, העיבוד, השיווק – אריזות ושיירים.
  • הצגת אפשרויות לאופן התנהלות מקיים יותר, בבחירת המזון שלנו.
  • התנסות חווייתית בעבודה מעשית: ליקוט, קטיף ואכילה של ירקות מהשדה בחווה על מנת לקרב את הילדים להיכרות קרובה עם מזון שלהם, ולדרך בה הוא מגיע לצלחת.
  • התנסות חווייתית בניית תיבות קינון לציפורים – ירגזי ודרור.

פתיחה קצרה:

מיד אחרי פתיחה קצרצרה התחלקנו לשלוש קבוצות עבודה עם מדריכי חירייה וכל קבוצה עברה בסבב את התחנות הבאות:

תחנה 1: בניית תיבות קינון

התחלנו את התחנה עם הסבר על חשיבות יצירת תיבות קינון והצבתן במרחב העירוני, התמקדנו בהכנת תיבות קינון לשתי ציפורים נפוצות בארצנו דרור הבית והירגזי המצוי.

דרור הבית והירגזי המצוי הינם מקנני החורים הנפוצים ביותר בארץ.

הירגזי והדרור בונים את הקן בטבע בחללי עצים ובחורים נטושים בבתים ומקננים בשכיחות גבוהה גם בתיבות קינון. בעשור האחרון נוספו מתחרים חדשים לחללי הקינון ששימשו עד עתה את הירגזי והדרור - מיינה הודית ודררה ירוקה.

עופות אלו הינם מינים פולשים ,גדולים ואגרסיביים הדוחקים את המינים המקומיים, הקטנים יותר מאתרי הקינון שלהם וכך נותרים אלה ללא מקום מתאים לקנן. על מנת "לפצות" את הירגזי והדרור על אבדן אותם חללי קינון מבוקשים, ניתן לספק להם תיבות קינון ממוגנות מכניסתם של מינים פולשים גדולים יותר. תיבות אלה הינן בעלות פתח כניסה קטן דיו כדי לעצור ציפורים גדולות מלהיכנס דרכו  אך יחד עם זאת מאפשר את כניסתם של הירגזי והדרור הקטנים.

התלמידים הרכיבו וקישטו תיבות קינון מיוחדים לירגזים ודרורים. תיבות הקינון הוכנו בעבודת יד והותאמו במיוחד למטרה זו.

חשוב לציין כי תיבות הקינון נצבעו בצבעים שהוכנו מתערובות שונות של תבלינים, את התיבות נתלה ברחבי החווה החקלאית.

תחנה 2: מזון בריא לסביבה-בריא גם לי! או: איך ניתן לאכול ללא אשפה....

בתחנה זו התארחנו במרכז לחינוך סביבתי –חקלאי הנמצא סמוך לחווה החקלאית, בפעילות  זו חווינו הפעלה עם המדריכים בה היכרנו מוצרי ברוקלי שונים החביבים מאוד על ילדים. למדנו גם על "טביעת כף הרגל האקולוגית" שהשאירו המוצרים עד שהגיעו לצלחת שלנו:

ומה למדנו?

מזון טרי שנאכל בעונתו הכי בריא והכי ידידותי לסביבה. אינו דורש עיבוד, הקפאה, אריזה, ואינו מותיר פסולת בעייתית.

מזון גדל קרוב אליי דורש פחות שינוע, אריזה ואנרגיה

הקפאה ושימור משמרים ערכים תזונתיים אך דורשים אריזה שבדרך כלל אינה מתכלה ותהליכי עיבוד והובלה המותירים זיהום.

ככל שהמזון מתרחק מצורתו הטבעית כמו: שניצל ברוקולי ומרק ברוקולי הוא דורש יותר חומרים שישמרו בצורתו. וכן פולט מזהמים בתהליך הייצור. חומרים אלו מזיקים לבריאות הגוף ובריאות הסביבה

כדאי לדעת איפה גודל המזון, לאיזה עונה מתאים, איזה אקלים דרוש לגידולים, ולהכיר תהליכים חקלאיים הקשורים במזון שלנו. זה עוזר לבחירה נבונה.

כדאי לקנות תוצרת מקומית-ישראלית טרייה! זה תורם לסביבה וגם לכלכלה!   

תחנה 3: ליקוט, קטיף, והכנת מנה מתוצרת החווה לארוחה משותפת

בחלק הזה של היום יצאנו סיור ליקוט בשטחי החווה להכנת ארוחה משותפת:

יחד יצרנו ארוחה לתפארת כולה ממוצרי החווה הטריים, ובסיום הפעילויות בתחנות התכנסנו ונהנינו ממנות טריות וטעימות.

מה היה בתפריט:

  • סלט כרוב סגול
  • סלט טאבולה
  • טחינה
  • ממרח גבינות ופטרוזיליה
  • סלט ירקות

קליפות ושאריות מזון הושלכו לקומפוסטר ליצירת חומר דשן מזין לגידולים הבאים וכמובן שאת הארוחה המשותפת אכלנו בכלים רב-פעמיים שהביאו התלמידים מהבית .

nagish
עבור לתוכן העמוד