פורטל החינוך עיריית רמת גן
בר עליון
דלג על בר עליון
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

פברואר - פיתוח מיומנויות קשב וארגון

  1. ארגון הסביבה - סביבת עבודה מאורגנת היטב תמשוך את הילד לגשת אליה ותאפשר לו להיות פנוי יותר ללמידה, לעשייה והכנת שיעורי הבית.
    - יש להקפיד על הרחקה מגורמים מסיחים ככל שניתן כמו חפצים או משחקים מיותרים, תאורה לא בוהקת, ולא בקרבת דלת או חלון.
    - מומלץ למקם את שולחן העבודה מול הקיר (למניעת הסחות). שולחן העבודה יהיה מסודר ולא עמוס בגירויים.
    - ארגון החומרים בכלים נפרדים בהישג יד של הילד. חשוב להקפיד שבגמר העבודה הילד יאסוף וימיין את החומרים והמשחקים.
  2. דירוג משך המשימה - מומלץ להתחיל בפעילות או משימה קצרה של חמש דקות ולהמשיך בהדרגה עד לפעילות של 20 דקות.
  3.  ציור סדר הפעילויות על גבי דף - לשם כך כדאי להכין מראש שני משחקים ולציירם (כמו בצק ופאזל) ולאחר שממצים את הראשון לעבור מיד לשני.
  4. פירוק משימה מורכבת למספר פעולות תוך מתן הוראות ברורות - לדוגמא במשימת יצירה מורכבת המערבת מספר שלבי עבודה יש לפרק את השלבים ל: שלב הצביעה, שלב ההדבקה, ושלב הגזירה ולחזור על ההוראה לפני כל שלב.
  5. בהכנת ארוחת ערב משותפת - נפרק לשלבים: שלב הכנת המצרכים, שלב סידור השולחן ועד לשלב הניקיון. חשוב להמליל את השלבים - שהילד יחזור על ההוראה בקול רם, ולתת חיזוקים חיוביים תכופים.
  6. תכנון בטרם תחילת משחק או משימה - חשוב להקנות הרגלי עבודה ברורים ומובנים לכל משימה: להקשיב ולהבין את ההוראה, לבדוק ביחד עם הילד מה נדרש לפעילות ולהציע רעיונות אפשריים. כך למשל במשחק דמיון עם בובות או מכוניות אוספים רעיונות למשחק משותף והרחבתו.
  7. קביעת לוח זמנים ברור וקבוע וציורו על גבי דף - לדוגמה חלוקת הדף לשלושה חלקים: בחלק אחד לצייר משחק בגן שעשעועים, בחלק השני אמבטיה, וחלק שלישי ארוחת ערב. ככל שהילד ידע את משימות יומו ואת השעות הקבועות לכך, יווצר פחות "ואקום" לתוהו, והילד יוכל להתנהל בצורה קשובה ומאורגנת.
  8. יצירת קשר עין עם הילד בעת שיחה איתו או מתן הוראה תוך מגע קל.
  9. לעודד פעילות ספורטיבית ופיזית (בגני שעשועים, חוגי התעמלות וכו') המסייעת לפרוק אנרגיה בצורה יעילה ואף משפרת את רמת הריכוז והמוטיבציה. ניתן לבצע הפסקות יזומות לתנועה וגרייה אקטיבית במהלך פעילות דידקטית.

קשב, ריכוז והתארגנות

 

כפיר נוי וליטל מגלד, פסיכולוגים ביחידה ההתפתחותית בשפ"ח 

רבות נכתב בשנים האחרונות על הפרעת קשב וריכוז ועל השפעותיה אודות תפקודי למידה, התפתחות רגשית ויחסית חברתיים בקרב ילדים. צאס ותומאס, עוד בשנות ה-50, חקרו את מאפייני הטמפרמנט המולדים של האדם, וללא תלות להפרעת קשב וריכוז הם זיהו כי לכל אדם מאפייני קשב, ריכוז ומידת מוסחות, אותם הוא מפעיל בכדי להתמודד עם מטלות למידה, משחק, תפקוד מוטורי  וכדומה.

שלושת מאפייני הטמפרמנט הביולוגיים של הילד  אשר קשורים לתהליכי קשב וריכוז הינם:

  1. רמת הפעילות – כמה הילד בתזוזה/בתנועה (לדוגמה בעת אכילה או בעת משחק קופסה עם ההורים).
  2. רמת מוסחות – עד כמה גירויים מסיחים את דעתו - יש ילדים אשר אפילו רעש של מטוס לא מפריע להם במהלך קריאת סיפור. ואחרים, דעתם מוסחת מציוץ דק של ציפור.
  3. יכולת התמדה/טווח קשב - עד כמה הילד יכול להתמיד בצביעת ציור, בבניית מגדל מקוביות וכדומה.

שימו לב כי שלושת המדדים האלה אינם נמדדים בצפייה בטלוויזיה, במשחק בסמארטפון/אייפד או אפילו בצפייה בהצגה מעניינית או בילוי בלונה פארק (אלה הם מראש גירויים "חזקים" ומעוררים הפרשת חומר כימי של דופמין, אשר מעלה את רמת הריכוז של הילד).

 לכל הורה תפקיד חשוב בגיל הרך, זיהוי מאפייני הקשב של ילדו, התאמת רמת הפעילות הנכונה לו והארכה בהדרגה של משך ההתמדה והריכוז במשימה.

הנה מספר דרכים ו"טיפים" אשר יכולים לשפר את משך ההתמדה ולהאריך את טווח הקשב:

  • ראשית, כפי שצוין קודם, יש ילדים אשר מוסחים בקלות – לילדים אלה נתאים סביבה יותר רגועה, שקטה וללא מסיחים רבים. למשל "נחביא" את המשחקים במגרות אטומות או נכסה צעצועים בסדין, ואז ניתן לילד כל פעם משחק אחד בלבד. ניתן לצבוע את הקירות בלבן ואף להתאים תאורה בהתאם לרמת רגישות הילד (לעתים נפחית את עוצמת נורת החשמל בחדר זה). עבור ילדים שרעש מפריע להם, נאטום חלונות ככל האפשר ונדבר בקול שקט יותר.
  • נשתמש בטיימרים (עדיף של מטבח מאשר בטלפון הנייד) ונעלה בהדרגה– (דקה לשבוע) את משך ההתמדה במשחק, ונדאג לחזק את הילד תוך כדי משימה – "עוד קצת, קדימה, נקום כשנשמע את צלצול"
  • נשתמש ב"בובה מרגיעה", דמות שהילד אוהב (דורה, סופרמן וכדומה) והיא תשב לידנו ותנסה גם להתמיד במשחק. מחקרים הראו שכשהילד דואג לדמות אחרת, למעשה הוא גם מאריך את טווח הריכוז שלו.
  • נשתמש באלמנט ההפתעה - ניצור קופסה יפה ובה נכניס משחקים או משימות שנרצה שהילד יבצע (מבוכים, לגו וכדומה), ונבקש מהילד להושיט את היד ולהוציא משחק מבלי לראות. נשחק יחדיו במשחק הנבחר וכשנסיים נבחר משחק נוסף בתהליך דומה. אלמנט ההפתעה עוזר במקצת להאריך את משך ההתמדה.

לכל התהליך צריך סבלנות, חיזוקים וגם התמדה שלכם כהורים!

nagish
עבור לתוכן העמוד