פורטל החינוך עיריית רמת גן
בר עליון
דלג על בר עליון
תוכן העמוד
דלג על תוכן העמוד

דצמבר - המחשת סיפור - הזחל הרעב

ליאת בן ארצי מיכל ברזל ושירה וידיסלבסקי מרפאות בעיסוק 

  • הכנת הזחל, הפרפר והפירות המוזכרים בסיפור מפלסטלינה, בצק, פימו וכדומה. והמחזת הסיפור בעזרתם. 
  • הכנת זחל ופרפר מביצים קשות וירקות.  
  • דף עבודה - צביעת הפירות ומתיחת קווים בין כמות הפירות למספר, ראה דף מצורף. 
  • משחק זיכרון - מניחים על השולחן 5 מאכלים מהסיפור. לדוגמא - מלפפון חמוץ, סוכרייה על מקל, גבינה צהובה וכדומה. כשהילד עוצם את עיניו מוציאים את אחד הפריט והילד מציין מה חסר. 
  • הכנת מחרוזת מעלים- אוספים עלים, מחוררים עם מחורר ומשחילים על חוט.  

הקראת סיפור בראייה התפתחותית

כפיר נוי, נועה פורת-חיים ודורין מפה, פסיכולוגים ביחידה ההתפתחותית

"אבא סיפור,  
אני לא יכול לישון 
 
ירח מסתכל לי בחלון 
 
עוד מעט אני אהיה 
 
גדול יותר מדי 
 
אז אבא עוד סיפור אחד ודי"                          (מילים: יהונתן גפן) 

סיפורים ושירים מלווים את חיינו מינקות ועד זקנה. "שעת הסיפור" הינה פתח לרגע קסום בקשר של ילד והוריו, זמן של רוגע והנאה משותפת. אך אם נעצור לרגע ונתבונן, נגלה כי שעת הסיפור טומנת בחובה הזדמנות לפיתוח חלקים רגשיים, יכולות שפתיות ומיומנויות חברתיות, בהתאם לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד. 

כאשר תינוק מגיע לעולם, הוא מכוון להקשבה וקליטת שפה. הוריו, באופן אינטואיטיבי, מכוונים אליו גם הם- מדברים אליו בקול גבוה, במילים פשוטות, ושרים לו שירים שלעיתים עוד זכורים להם מילדותם. התינוק אשר צמא לקשר ותקשורת קשוב לשפה המתנגנת, והיא מהווה עבורו מקור להרגעה, וויסות רגשי ולמידה על העולם.  

כשהתינוק גדל, השירים הופכים לסיפורים קצרים. עוד לפני רכישת השפה, הילד קשוב לשינויים בטון הדיבור של הוריו, דרכם הוא לומד את משמעותן של המילים ("גדוווווווול" בקול עבה לעומת "קטנטן" בקול צייצני), או לקיחת תורות בשיחה (כאשר יש קול שונה עבור דמויות שונות בסיפור). הקראת סיפור בצורה "תיאטרלית" עוזרת לילד ללמוד על רגשות, קשרי סיבה ותוצאה, ויחסים בינאישיים ("בום! טראח! מה קרה?? הבלון התפוצץ... הבלון נקרע..."). 

הילדים בגיל הרך אוהבים לשמוע את הסיפור פעם אחר פעם. החזרה על הסיפור המוכר עוזרת לילדים לתרגל את השפה והידע שלהם, את ההכרות עם המושגים ועם העומד להתרחש. הם לומדים על החרוזים ויכולים גם להשלים ולקחת חלק פעיל בתוך הסיפור.  

סביב גיל 4 ילדים מתחילים לפתח את היכולת להבין שלאחרים יש מחשבות ורגשות שונים משלהם. שעת הסיפור בגיל זה חיונית עבור תרגול והעמקה של הבנה זו. הסיפור יכול לשמש להורה פתח לדיאלוג רגשי עם הילד, ומומלץ לשאול את הילד שאלות לאורך הסיפור: איך לדעתו מרגישות הדמויות, מדוע הוא חושב כך, מה הוא היה עושה במקומן, מה לדעתו יקרה בהמשך, או מה היה רוצה לומר להן. שאלות מסוג זה עוזרות לילד להבין את רגשותיו שלו עצמו, ולפתח אמפתיה כלפי האחר.  

פנו לכם עשר דקות ושבו לשעת סיפור מהנה, מקרבת ומלמדת. תהנו! 

  דף עבודה

מאת ליאת בן ארצי ושירה בר, מרפאות בעיסוק.

nagish
עבור לתוכן העמוד