פורטל החינוך עיריית רמת גן
פורטל החינוך עיריית רמת גן
גודל טקסט

הורות בגיל ההתבגרות

אורית רדל – פסיכולוגית, מנהלת יחידת תיכוניים בשפ"ח 

גיל ההתבגרות הינו גיל בו מתרחשים שינויים מואצים בתחומים רבים: בתחום הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי. המתבגר מגבש את זהותו כשהוא נפרד באופן הדרגתי מהתלות הרגשית בהורים ומפתח עצמיות ייחודית. תהליכי הספרציה והאינדבדואציה אצל המתבגרים מלווים בהתלהבות והתרגשות, המעניקים למתבגרים כוח הולך וגדל, המאיים לעיתים קרובות על סמכות הורים. 

גיל ההתבגרות יכול להיות תקופה של מרי, מחאה ומבוכה. תקופת סערה בה קיים מצב ביניים, "כבר לא ילד ועדיין לא מבוגר". קיימת הצמדות לקבוצת הגיל, מיניות נמרצת מול איסורים חברתיים, עליה בדחפים והחלשות כוחות ה"אני" וכן התרחקות מההורה. מאידך, גיל ההתבגרות יכול להיות התפתחותי נורמטיבי ולא משברי. 

קשר הורים-מתבגרים 

הקשר בין הורים למתבגרים הינו קריטי. איכות המפגש בין הורים לילדים נובעת מיכולת ההורים להיות מעורבים בחיי הילדים ולספק את צרכיהם הפיזיים, הקוגניטיביים, ובעיקר הרגשיים בכל גיל. תקשורת מילולית לאורך כל ההתפתחות, עוד מהינקות מאפשרת בניה של דו-שיח המעורר סקרנות, המאפשר התמודדות עם  קונפליקטים ופתרונם. עולמות התוכן של ההורה, עוברים לילד באמצעות הקשר מילולי מתמשך ומהווה אמצעי לשבירת מעגל הבדידות והניכור שבו נמצאים מתבגרים. ההורה צריך להיות נוכח באופן מעשי בחיי ילדיו, גם ובעיקר במצבי קונפליקט, מפגש שצריך להתקיים בקשר יומיומי עם הילד (גרין, 1998). 

תפקיד ההורים 

אסור להורים לקחת חלק בסערה, בבלבול ובפחד. צריך לחיות לצידם של המתבגרים, ולא נגדם. אסור לדחוף או לבלום אותם. לא להיכנס איתם למאבקי כוחות. להתעניין במעשיהם ולא להתנגד מידית לדברים שאינם נראים אך מקובלים בעיני החברים.  

ההורה צריך לדאוג דווקא כאשר הילד אינו מתנהג כבני גילו האחרים. עם זאת, ההורים צריכים להיות ברורים ותקיפים, אם כי לא תוקפניים. צריך להציב למתבגר גבולות ברורים. המתבגר בודק גבולות, ורוצה להרגיש מוגן על ידי הוריו, למרות שאינו מודה בכך. צריך לאפשר לו מצד אחד להשתחרר מתלות ולרכוש עצמאות, ולקבל את השינויים החלים בו, ומצד שני לשמור עליו ולהגן עליו כאשר הוא עומד למעוד.  

חשוב להיות קשובים לצרכים החדשים המשתנים בתהליכי ההתבגרות של הילדים. כדי להבין את המתבגרים צריך להכיר את שפתם. כדי שהשפה תשמש כלי לקלוט את המסרים שמאחורי הדיבור, ומאחורי ההתנהגות. המתבגרים משתמשים ב"שפה משברית" שהיא שפת מצוקה המורכבת מאמירות והתנהגויות שמבטאים מתבגרים על מנת לעורר התייחסות למצוקות הגיל. מול השינויים שחווה המתבגר, והמטלות ההתפתחותיות שעליו להשיג, עולות תחושות של בלבול ותחושות מנוגדות. תפקיד ההורה לתת לגיטימציה לתחושות אלו, ולתמוך בילד במידת האפשר. יש לראות את הרצון לעצמאות ולהיפרדות כצורך חיוני לשם התפתחות האישיות והזהות העצמית. מעל הכל, ההורים צריכים להיות לצד המתבגר, לתת לו שייכות וביטחון, לתמוך בו ולאהוב אותו. 

nagish
עבור לתוכן העמוד